Левит, глава 26
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТלֹֽא תַעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם SPלא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם
3МТאִם בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם SPאם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם
4МТוְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ 4Q26cונתתי גשמיכם בעתם [הארץ] [יבולה] [עץ] השדה יתן פריו
5МТוְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם SPוהשיג לכם דיש את בצר ובציר ישיג את הזרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם
9МТוּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם SPופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקמתי את בריתי אתכם 4Q26c[הפריתי] אתכם [והרביתי] אתכם
13МТאֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת SPאני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשברה מטות עולכם ואוליך אתכם קוממית
15МТוְאִם בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת כָּל מִצְוֹתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת בְּרִיתִֽי SPאם בחקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי
16МТאַף אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם SPאף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בחלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם 4Q249jאני [הפקדתי] [את] [השחפת] [זרעתם]
17МТוְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם
18МТוְאִ֨ם עַד אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל חַטֹּאתֵיכֶֽם 11Q1[אמ] עד [אלה] [תשמעו] ו [יסרה] שבע על חטתיכמ
19МТוְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה 11Q1ושברתי את גאונ עזכמ ונתתי שמיכמ כברזל ואת ארצכ מ כנחה
20МТוְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ SPותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ השדה לא יתן פריו
21МТוְאִם תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם SPואם תלכו עמי קרי ולא תבאו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם 11Q1ואמ תלכו עמי קרי ולא תבו לשמע לי ויספתי עליכמ מ כה שבע כחטתיכמ
22МТוְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם SPושלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרככם 11Q1ושלחתי בכמ את חית השדה ושכלה אתכמ והכרית ה את בהמתכמ והמעיטה אתכמ ונשמו דרכיכמ
24МТוְהָלַכְתִּ֧י אַף אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל חַטֹּאתֵיכֶֽם SPוהלכתי גם אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם 11Q1והלכתי עמכמ בחמת [קרי] והכיתי אתכמ גמ אני שבע על חטאתיכמ
25МТוְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד אוֹיֵֽב 11Q1והביאתי עליכמ חרב נקמת נקמ ברית ונא ספתמ אל עריכמ ושלחתי [דבר] בתוככמ ונתתמ ביד איב
26МТבְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה לֶחֶם֒ וְ֠אָפוּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ SPבשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיב לחמכם במשקול ואכלתם ולא תשבעו 4Q23[לחם] [אפו] [לא] תשבעו
27МТוְאִ֨ם בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי SPואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי קרי
30МТוְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם 4Q23[הכרתי] [את] חמניכם ונתתי [נפשי] אתכם
31МТוְנָתַתִּ֤י אֶת עָֽרֵיכֶם֙ חָרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם SPונתתי את עריכם חרבה והשמתי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחחכם 4Q23ונתתי את עריכם ריח ניחחכם
33МТוְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חָרְבָּֽה SPואתכם אזרה בגוים והרקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה
34МТאָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הֳשַׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת שַׁבְּתֹתֶֽיהָ SPאז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי אשמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצתה את שבתתיה
35МТכָּל יְמֵ֥י הָשַּׁמָּ֖ה תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ SPכל ימי אשמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה
36МТוְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף SPוהנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצות איביהם ורדף אתם קול עלי נדף ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רדף
39МТוְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֙קּוּ֙ בַּֽעֲוֹנָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּעֲוֹנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם יִמָּֽקּוּ SPוהנשארים בכם ימקו בעונם בארצות איביהם ואף בעונות אבותם אתם ימקו
40МТוְהִתְוַדּ֤וּ אֶת עֲוֹנָם֙ וְאֶת עֲוֹ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי SPוהתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי
41МТאַף אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת עֲוֹנָֽם SPאף אני הלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם
42МТוְזָכַרְתִּ֖י אֶת בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר SPוזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר
43МТוְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת עֲוֹנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם SPוהארץ תעזב מהם והרצתה את שבתתיה באשמה מהם והם ירצו את עונם יען ביען במשפטי מאסו ואת חקותי געלה נפשם
44МТוְאַף גַּם זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם SPואף גם זאת בהיותם בארצות איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם
45МТוְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְיֹ֥ת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה SPוזכרתי להם ברית ראישונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה
46МТאֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד מֹשֶֽׁה SPאלה החקים והמשפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה