Левит, глава 15
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТדַּבְּרוּ֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא SPדברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא
3МТוְזֹ֛את תִּהְיֶ֥ה טֻמְאָת֖וֹ בְּזוֹב֑וֹ רָ֣ר בְּשָׂר֞וֹ אֶת זוֹב֗וֹ אֽוֹ הֶחְתִּ֤ים בְּשָׂרוֹ֙ מִזּוֹב֔וֹ טֻמְאָת֖וֹ הִֽוא SPוזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או חתום בשרו מזובו טמא הוא כל ימי זב בשרו או החתים בשרו מזובו טמאתו היא 11Q1[תהיה] טמאתו בזב בו כל ימי ז
8МТוְכִֽי יָרֹ֛ק הַזָּ֖ב בַּטָּה֑וֹר וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד הָעָֽרֶב SPוכי ירק הזב בטהור יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
10МТוְכָל הַנֹּגֵ֗עַ בְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר יִהְיֶ֣ה תַחְתָּ֔יו יִטְמָ֖א עַד הָעָ֑רֶב וְהַנּוֹשֵׂ֣א אוֹתָ֔ם יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד הָעָֽרֶב SPוכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אתם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
11МТוְכֹ֨ל אֲשֶׁ֤ר יִגַּע בּוֹ֙ הַזָּ֔ב וְיָדָ֖יו לֹא שָׁטַ֣ף בַּמָּ֑יִם וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד הָעָֽרֶב SPוכל אשר יגע בו הזב וידו לא שטף במים יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
13МТוְכִֽי יִטְהַ֤ר הַזָּב֙ מִזּוֹב֔וֹ וְסָ֨פַר ל֜וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים לְטָהֳרָת֖וֹ וְכִבֶּ֣ס בְּגָדָ֑יו וְרָחַ֧ץ בְּשָׂר֛וֹ בְּמַ֥יִם חַיִּ֖ים וְטָהֵֽר SPוכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים חיים וטהר
15МТוְעָשָׂ֤ה אֹתָם֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה מִזּוֹבֽוֹ SPועשה אתם הכהן אחד חטאת ואחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו
18МТוְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד הָעָֽרֶב SPואשה אשר ישכב אישה אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב
19МТוְאִשָּׁה֙ כִּֽי תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד הָעָֽרֶב SPואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה כל הנגע בה יטמא עד הערב
21МТוְכָל הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד הָעָֽרֶב
22МТוְכָל הַנֹּגֵ֔עַ בְּכָל כְּלִ֖י אֲשֶׁר תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֑יו יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד הָעָֽרֶב SPוכל הנגע בכל הכלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 4Q26וכול [הנגע] [בגדיו] [במים] וטמא עד [הערב]
23МТוְאִ֨ם עַֽל הַמִּשְׁכָּ֜ב ה֗וּא א֧וֹ עַֽל הַכְּלִ֛י אֲשֶׁר הִ֥וא יֹשֶֽׁבֶת עָלָ֖יו בְּנָגְעוֹ ב֑וֹ יִטְמָ֖א עַד הָעָֽרֶב SPואם על המשכבה היא או על הכלי אשר היא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב
24МТוְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכָל הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא SPואם שכב ישכב אישה אתה ותהי נדתה עליו יטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא
25МТוְאִשָּׁ֡ה כִּֽי יָזוּב֩ ז֨וֹב דָּמָ֜הּ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים בְּלֹא֙ עֶת נִדָּתָ֔הּ א֥וֹ כִֽי תָז֖וּב עַל נִדָּתָ֑הּ כָּל יְמֵ֞י ז֣וֹב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵ֧י נִדָּתָ֛הּ תִּהְיֶ֖ה טְמֵאָ֥ה הִֽוא SPואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה היא
27МТוְכָל הַנּוֹגֵ֥עַ בָּ֖ם יִטְמָ֑א וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד הָעָֽרֶב SPכל הנגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
29МТוּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י תִּֽקַּֽח לָהּ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וְהֵבִיאָ֤ה אוֹתָם֙ אֶל הַכֹּהֵ֔ן אֶל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד SPוביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אתם אל הכהן אל פתח אהל מועד
31МТוְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵ֖ל מִטֻּמְאָתָ֑ם וְלֹ֤א יָמֻ֙תוּ֙ בְּטֻמְאָתָ֔ם בְּטַמְּאָ֥ם אֶת מִשְׁכָּנִ֖י אֲשֶׁ֥ר בְּתוֹכָֽם SPוהזהרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימותו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם