Левит, глава 7
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТבִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת הָאָשָׁ֑ם וְאֶת דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב SPבמקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרקו על המזבח סביב
3МТוְאֵ֥ת כָּל חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת הַקֶּֽרֶב SPואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
4МТוְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל הַכָּבֵ֔ד עַל הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה SPואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה
8МТוְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה SPוהכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר יקריבו לכהן לו יהיה
9МТוְכָל מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכָל נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה SPוכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל המחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
11МТוְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהוָֽה SPוזאת תורת זבח השלמים אשר יקריבו ליהוה
12МТאִ֣ם עַל תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶנּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב עַל זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן SPאם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלות בללות בשמן
18МТוְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵל מִבְּשַׂר זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֹנָ֥הּ תִּשָּֽׂא SPואם אכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
19МТוְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר יִגַּ֤ע בְּכָל טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כָּל טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר SPוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף הבשר כל טהור יאכל בשר
20МТוְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ SPוהנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה 4Q26b[אשר] ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא [מעמיה]
21МТוְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי תִגַּ֣ע בְּכָל טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכָל שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ SPונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שרץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההיא מעמיה 4Q26bאדם או בבהמה טמאה או בכול [שקץ] ונכרתה הנפש ההיא מעמיה
23МТדַּבֵּ֛ר אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כָּל חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ 4Q26b[בני] ישראל לאמור כול חלב [שור]
24МТוְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכָל מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ SPוחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל המלאכה ואכל לא תאכלהו 4Q26b[טרפה] יעשה לכול מלאכה ואכול לא [תאכלהו]
25МТכִּ֚י כָּל אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִן הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ SPכי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה 4Q26b[יקריבו] ממנה קרבן ליהוה
27МТכָּל נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַ֣ל כָּל דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ SPוכל הנפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא מעמיה
29МТדַּבֵּ֛ר אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהוָ֔ה יָבִ֧יא אֶת קָרְבָּנ֛וֹ לַיהוָ֖ה מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו SPואל בני ישראל תדבר לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
30МТיָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה אֶת הַחֵ֤לֶב עַל הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה SPידיו תביאנה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
35МТזֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיהוָֽה SPזאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריבו אתם לכהן ליהוה
36МТאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מָשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם SPאשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חק עולם לדרותם
37МТזֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים SPזאת התורה לעלה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלאים ולזבח השלמים