Левит, глава 10
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜בוּ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם SPויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם 11Q2ויקחו [שני] [איש] מחתתו ויתנו [בהן] יקריבו לפני [יהוה] [יהוה] אותם
2МТוַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה SPותצא אש מלפני יהוה ותאכל אתם וימתו לפני יהוה
3МТוַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל פְּנֵ֥י כָל הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן SPויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקריבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן
4МТוַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה SPויקרא משה אל מישאל ואל אליצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה 11Q1[עזיאל] [דד] [אהרנ] [חוצ] למחנה
5МТוַֽיִּקְרְב֗וּ וַיִּשָּׂאֻם֙ בְּכֻתֳּנֹתָ֔ם אֶל מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר מֹשֶֽׁה SPויקרבו וישאו אתם בכיתנותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה
6МТוַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל תִּפְרָ֣עוּ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כָּל הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְהוָֽה SPויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו ראשיכם לא תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמותו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה 11Q1לאלעזר [ולאיתמר] [בניו] ועל כל העדה [יקצפ]
7МТוּמִפֶּתַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ פֶּן תָּמֻ֔תוּ כִּי שֶׁ֛מֶן מִשְׁחַ֥ת יְהוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כִּדְבַ֥ר מֹשֶֽׁה SPומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה
9МТיַ֣יִן וְשֵׁכָ֞ר אַל תֵּ֣שְׁתְּ אַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֗ךְ בְּבֹאֲכֶ֛ם אֶל אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם SPיין ושכר אל תשתה אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו חקת עולם לדרתיכם
10МТוּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ וּבֵ֣ין הַחֹ֑ל וּבֵ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֥ין הַטָּהֽוֹר Mas1b[קדש] ובין החל ובין הטמא ובין [טהור]
11МТוּלְהוֹרֹ֖ת אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד מֹשֶֽׁה SPולהורות את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה
12МТוַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָר וְאֶל אִ֨יתָמָ֥ר בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְהוָ֔ה וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא SPוידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים היא Mas1bאל איתמר בניו ה [יהוה] ואכלוה [מצות]
13МТוַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ כִּ֣י חָקְךָ֤ וְחָק בָּנֶ֙יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כִּי כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי SPואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך היא מאשי יהוה כי כן צויתי Mas1b[אכלתם] אתה ב [יהוה] כי כן [צויתי]
14МТוְאֵת֩ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה תֹּֽאכְלוּ֙ בְּמָק֣וֹם טָה֔וֹר אַתָּ֕ה וּבָנֶ֥יךָ וּבְנֹתֶ֖יךָ אִתָּ֑ךְ כִּֽי חָקְךָ֤ וְחָק בָּנֶ֙יךָ֙ נִתְּנ֔וּ מִזִּבְחֵ֥י שַׁלְמֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל
15МТשׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֞ה וַחֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה עַ֣ל אִשֵּׁ֤י הַחֲלָבִים֙ יָבִ֔יאוּ לְהָנִ֥יף תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהָיָ֨ה לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אִתְּךָ֙ לְחָק עוֹלָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה SPשוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה Mas1b[התנופה] על [חלבים] [יהוה] והיה לך ולבניך לחק
16МТוְאֵ֣ת שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָ֤ר וְעַל אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר SPואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרוף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר Mas1bאת שעיר החטאת [דרש] על [אלעזר] על איתמר [בני] [נותרים] לאמר
17МТמַדּ֗וּעַ לֹֽא אֲכַלְתֶּ֤ם אֶת הַֽחַטָּאת֙ בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִ֑וא וְאֹתָ֣הּ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם לָשֵׂאת֙ אֶת עֲוֹ֣ן הָעֵדָ֔ה לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה SPמדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים היא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה Mas1bמדוע לא אכלתם [את] [חטאת] במקום ה [קדש] קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את [עון] [עליהם] לפני יהוה
18МТהֵ֚ן לֹא הוּבָ֣א אֶת דָּמָ֔הּ אֶל הַקֹּ֖דֶשׁ פְּנִ֑ימָה אָכ֨וֹל תֹּאכְל֥וּ אֹתָ֛הּ בַּקֹּ֖דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוֵּֽיתִי SPהן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכל תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי Mas1bהן לא [הובא] את דמה אל ה [אכול] [צויתי]
19МТוַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּוֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת חַטָּאתָ֤ם וְאֶת עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה Mas1bוידבר [אהרן] [הקריבו] [פני] יהוה [ותקראנה] [אלה] [ואכלתי] [עיני] [יהוה]