Второзаконие, глава 21
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל SPויצאו זקניך ושטריך ומדדו על הערים אשר סביבת החלל
3МТוְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל SPוהיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עבד בה ואשר לא משכה בעל
4МТוְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת הָֽעֶגְלָה֙ אֶל נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ שָׁ֥ם אֶת הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל SPוהורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל 4Q33והרידו [זקני] [העיר] [ההיא] העגלה נחל לא יזרע וערפו שם את [עגלה] ב
5МТוְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל רִ֥יב וְכָל נָֽגַע SPונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרת ולברך בשם יהוה ועל פים יהיה כל ריב וכל נגע 4Q33[נגשו] ה [בחר] יהוה [אלהיך] לשרתו [וברך] בשם [על] [נגע]
6МТוְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת יְדֵיהֶ֔ם עַל הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל SPוכל זקני העיר הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל 4Q33וכל [זקני] [היא] הקרבים אל החלל
7МТוְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שָֽׁפְכוּ֙ אֶת הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ Кетивוענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו
8МТכַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם SPכפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקיא בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם 1Q5[עמך] ישראל [אשר] [פדית] [נכפר] להם הדם
9МТוְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה SPואתה תבער הדם הנקיא מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה 4Q33[אתה] תבער דם [הנקי] מ
10МТכִּֽי תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ
11МТוְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה SPוראית בשביו אשה יפת תאר וחשקת בה ולקחתה לך לאשה
12МТוַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת צִפָּרְנֶֽיהָ
13МТוְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת אָבִ֥יהָ וְאֶת אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה
14МТוְהָיָ֞ה אִם לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ SPוהיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר ענתה
15МТכִּֽי תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכ֖וֹר לַשְּׂנִיאָֽה SPכי תהיינה לאיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשנואה
16МТוְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת בֶּן הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל פְּנֵ֥י בֶן הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר SPוהיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור
17МТכִּי֩ אֶת הַבְּכֹ֨ר בֶּן הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה SPכי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו ולו משפט הבכורה
19МТוְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ SPותפש בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו אל שער מקומו
20МТוְאָמְר֞וּ אֶל זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא SPואמרו אל אנשי עירו בננו זה סורר ומורה איננו שמע בקולנו זולל וסובה
21МТוּ֠רְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ SPורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו וייראו
22МТוְכִֽי יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל עֵֽץ SPכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על העץ
23МТלֹא תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל הָעֵ֗ץ כִּֽי קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה SPלא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלאוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה