Второзаконие, глава 22
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1
МТלֹֽא תִרְאֶה֩ אֶת שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ
SPלא תראה את שור אחיך או את שהו או את כל בהמתו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך
2
МТוְאִם לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ
SPואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו מעמך והשבתו לו
4Q36[היה]
3
МТוְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם
SPכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם
4Q36[תעשה] וכן [תעשה] [שלמתו] [ומצאתה] לא [תוכל]
4Q45[התעלם]
4
МТלֹא תִרְאֶה֩ אֶת חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ
SPלא תראה את חמור אחיך או את שורו או את כל בהמתו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו
4Q45[שורו] נופלים הקם [תקים]
5
МТלֹא יִהְיֶ֤ה כְלִי גֶ֙בֶר֙ עַל אִשָּׁ֔ה וְלֹא יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה
4Q36גבר שלמת אשה כי [תועבת] יהוה
4Q45לא [יהיה] על אשה ולא [ילבש] [שמלת] [אשה] תועבת [יהוה] אלהיך כל עושה
6
МТכִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן צִפּ֣וֹר לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל עֵ֣ץ א֣וֹ עַל הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל הַבֵּיצִ֑ים לֹא תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל הַבָּנִֽים
SPכי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או בצים והאם רבצת על האפרחים או על הבצים לא תקח האם על הבנים
4Q45קן [צפור] לפניך בדרך בכל עץ בצים והאם [רובצת] לא תקח האם [על]
9
МТלֹא תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם
SPלא תזרע כרמך כלאים פן תקדיש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם
4Q36[מלאה]
10
МТלֹֽא תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו
SPלא תחריש בשור ובחמור יחדו
11
МТלֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו
SPלא תלבש שעטניז צמר ופשתים יחדו
14
МТוְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים
SPושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרבה אליה ולא מצאתי לה בתולים
4Q33[לה] [עללות] דברים [והוציא] [זאת] לקחתי ואקרב [לה] [בתולים]
15
МТוְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ה וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת בְּתוּלֵ֧י הַֽנַּעֲרָ֛ה אֶל זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה
4Q33[אבי] הנערה ואמה ו אל [זקני]
16
МТוְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַֽנַּעַרָ֖ה אֶל הַזְּקֵנִ֑ים אֶת בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ
4Q33ל אשה
17
МТוְהִנֵּה ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר
SPוהנה הוא שם לה עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרש השמלה לפני זקני העיר
4Q33אמר לבתך לפני [זקני] [עיר]
18
МТוְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר הַהִ֖וא אֶת הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ
SPולקחו זקני העיר ההיא את האיש ההוא ויסרו אתו
19
МТוְעָנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֽוֹ תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹא יוּכַ֥ל לְשַּׁלְּחָ֖הּ כָּל יָמָֽיו
SPוענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו
20
МТוְאִם אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַֽנַּעֲרָֽה
SPואם אמת היה הדבר לא נמצאו בתולים לנערה
21
МТוְהוֹצִ֨יאוּ אֶת הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל פֶּ֣תַח בֵּית אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי עָשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ
SPוהוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות את בית אביה ובערת הרע מקרבך
22
МТכִּֽי יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב עִם אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת בַּ֗עַל וּמֵ֙תוּ֙ גַּם שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל
SPכי ימצא איש שכב עם אשה בעילת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל
24
МТוְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל שַׁ֣עַר הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת הָאִ֔ישׁ עַל דְּבַ֥ר אֲשֶׁר עִנָּ֖ה אֶת אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ
SPוהוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך
26
МТוְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה
SPולנערה לא תעשו דבר אין לנערה חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה