Второзаконие, глава 32
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТהַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי פִֽי SPהאזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פיי 4Q29ואדבר ותשמע הארץ [אמרי]
2МТיַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי עֵֽשֶׂב SPיערף כמטר לקחי ותאזל כטל אמירתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב 4Q29[לקחי] [טל] אמרתי עלי [עשב]
3МТכִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ SPכי בשם יהוה אקרא והבו גדל לאלהינו
5МТשִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל SPשחתו לא לו בני מום דור עקש ופתלתל
6МТהֲ לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ SPהליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך
7МТזְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דּוֹר וָד֑וֹר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ SPזכרו יומת עולם בינו שנת דור ודר שאל אביך ויגידך זקניך ויאמרו לך
8МТבְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPבהנחיל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולת עמים למספר בני ישראל
9МТכִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ SPכי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו ישראל
10МТיִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ SPיאמצהו בארץ המדבר ובתהללות ישמנהו יסבבנהו ויבננהו ויצרנהו כאישן עינו
11МТכְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל אֶבְרָתֽוֹ SPכנשר יער קנו ועל גוזליו ירחף יפרש כנפיו ויקחהו ישאהו על אברתו
13МТיַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר SPירכבהו על במתי הארץ יאכלהו תנופת שדי יינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
14МТחֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה חָֽמֶר SPחמת בקר וחלב צאן עם חמת כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר 4Q141כרים [ואילים] מחטה מדם
15МТוַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ SPיאכל יעקב וישבע ישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלה עשהו וינבלו צור ישועתו 4Q141[יאכל] [יעקוב] וישבע [ישורון] שמנתה [כשיתה] ויטוש [ינבלו] צור י
16МТיַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ SPיקנאהו בזרים ובתועבות יכעיסהו
17МТיִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם SPיזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו ולא שערום אבתיכם 4Q141יזבחו [לשדים] ולא אלה אלוהים ולא ידעום חדשים מקרוב בוו לא שערום אבותיכמה
18МТצ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ SPצור ילדך תשא ותשכח אל מהללך 4Q141הצו ר [ילדכה] תשא ותשכח אל [מחוללכה]
19МТוַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו
20МТוַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא אֵמֻ֥ן בָּֽם SPויאמר אסתיר פני מהם ואראה מה אחריתם כי דור הפכות הם בנים לא האמן בם 4Q141ויואמר [אסתירה] מהמה ואראה מה [אחריתמה] [דור] [תהפוכות]
21МТהֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם SPהם קנאוני בלא אל כעסוני באבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
22МТכִּי אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים SPכי אש קדחה באפי ותוקד עד שאל תחתית תאכל ארץ ויבולה תלחט מוסדי הרים 4Q38[אש] קדחה [באפי] [יבולה] ותלהט
23МТאַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה בָּֽם SPאספה עליהם רעות וחצי אכלה בם
24МТמְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן בְּהֵמוֹת֙ אֲשַׁלַּח בָּ֔ם עִם חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר SPמזה רעב לחמו רשף קטף מררים ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר
25МТמִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם בָּחוּר֙ גַּם בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה SPמחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה וינק עם איש שיבה
26МТאָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם SPאמרתי אפי הם אשבית מאנוש זכרם
27МТלוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל זֹֽאת SPלו לא כעס איבי אגור פן ינכרו צרינו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת
28МТכִּי ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה SPכי גוי אבד עצות הם ואין בהם תבונה
29МТל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם SPלא חכמו וישכילו זאת ויבינו לאחריתם
30МТאֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם לֹא֙ כִּי צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם SPאיך ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא צורם מכרם ויהוה הסגירם
31МТכִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים SPכי לא כצורנו צורם ואיבינו פללים
32МТכִּֽי מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ SPכי מגפן סדם גפנם ומשדמות עמרה ענביהם ענבי ראש ואשכלי מררות למו 4Q141ענב יהמה [ענב] רוש אשכל [ות] מררים למו
33МТחֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר SPחמת תנינים יינם וראש פתנים אך זרי 4Q141[תנינים] [נמה] [פתנים]
34МТהֲלֹא ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאוֹצְרֹתָֽי SPהלוא הוא כנוס עמדי חתום באוצרתי
35МТלִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ SPליום נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידת למו
37МТוְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ SPואמרו איה אלהימו צור חסיו בו
38МТאֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה SPאשר חלב זבחיהם יאכלו וישתו יין נסכם יקומו ויעזרוכם יהיו עליכם סתרה 4Q44[חלבי] [זבחימו] יין יעזרכם
39МТרְא֣וּ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל SPראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואנכי ארפא ואין מידי מציל
40МТכִּֽי אֶשָּׂ֥א אֶל שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם SPכי אשא אל השמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם
41МТאִם שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם SPאם שנתי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם 4Q44[אם] שנתי [ברק] חרבי במשפט [ידי] אשיב [נקם] לצרי [משנאי] אשלם
42МТאַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב SPאשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעת אויב 4Q44[אשכירה] חצי מדם [תאכל] בשר שביה ומראש [פרעות] איוב
43МТהַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ SPהרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמת עמו 4Q44הרנינו שמים עמו והשתחוו לו כל אלהים כי דם בניו יקום ונקם ישיב לצריו ולמשנאיו ישלם ויכפר אדמת עמו
44МТוַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת כָּל דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן נֽוּן SPויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא ויהושע בן נון
45МТוַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת כָּל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵֽל SPויכל משה מדבר את הדברים האלה אל כל ישראל
46МТוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת כָּל דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת SPויאמר אליהם שימו לבבכם על כל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר ולעשות את כל דברי התורה הזאת
47МТכִּ֠י לֹֽא דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ SPכי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכון ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה
49МТעֲלֵ֡ה אֶל הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה SPעלה אל הר העברים הזה הר נבא אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה
50МТוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל עַמָּֽיו SPומות בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמו
51МТעַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל SPעל אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אתי בתוך בני ישראל