Второзаконие, глава 2
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת הַר שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים SPונפנה ונסעה המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים
3МТרַב לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה SPרב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה 4Q35רב לך סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה
4МТוְאֶת הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד SPואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד 4Q35ואת [ישבים] בשעיר ויראו [מכם] ונשמרתם מאד
5МТאַל תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף רָ֑גֶל כִּֽי יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת הַ֥ר שֵׂעִֽיר SPאל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר
6МТאֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם SPאכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם
7МТכִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר SPכי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר ואשלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה בארצך לא אטה בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
8МТוַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב SPונעברה מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציונ גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב
9МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל תָּ֙צַר֙ אֶת מוֹאָ֔ב וְאַל תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה SPויאמר יהוה אלי אל תצור את מואב ואל תתגר בו כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
10МТהָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים SPהאימים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
11МТרְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים SPוהמואבים יקראו להם אימים
12МТוּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם SPובשעיר ישבו החרי לפנים ובני עשו יירשום וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם
13МТעַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת נַ֥חַל זָֽרֶד SPועתה קומו סעו ועברו לכם את נחל זרד ונעברה את נחל זרד
17МТוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר
19МТוְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל תְּצֻרֵ֖ם וְאַל תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה SPוקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה
20МТאֶֽרֶץ רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים SPארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים
21МТעַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם SPעם גדול ורב ורם כענקים וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם
22МТכַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה SPכאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם עד היום הזה
23МТוְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתּ֔וֹר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם SPוהעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היוצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם
24МТק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה SPקומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה
25МТהַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ SPהיום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך 4Q31השמים אשר ישמעון [את]
26МТוָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר SPואשלחה מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר 4Q31מדבר קדמת אל סיחן מלך חשבון
27МТאֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול SPאעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל 4Q31[דרך] בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל
28МТאֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי SPאכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי 4Q31[אכל] [כסף] שתיתי רק אעברה ברגלי 4Q35תשבירני ואכלתי ומים בכסף רק אעברה ברגלי
29МТכַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר אֶֽעֱבֹר֙ אֶת הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ SPכאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעברה את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו 4Q31כאשר עשו לי הישבים בער [את] הירדן [ארץ] [אשר] 4Q35כאשר עשו [בשעיר] והמואבים [היושבים] ת הירדן אל הארץ [אשר] 11Q3בני עישו [יושבים] [ירדן] אל הארץ
30МТוְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה SPולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה 4Q31אבה [סיחן] [העברנו] בו כי [יהוה] למען תתו ידך כיום ה
31МТוַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת סִיחֹ֖ן וְאֶת אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת אַרְצֽוֹ SPויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו 4Q31[יאמר] ארצו החל רש [לרשת] [ארצו]
32МТוַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה SPויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יחצה
33МТוַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת בָּנָ֖יו וְאֶת כָּל עַמּֽוֹ SPויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת כל עמו Кетивויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו 4Q31[יתנהו] יהוה אלהינו [פנינו]
34МТוַנִּלְכֹּ֤ד אֶת כָּל עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת כָּל עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד SPונלכדה את כל עריו בעת ההיא ונחרימה את כל עריו מתם הנשים והטף לא השאירנו שריד 4Q31[עריו] בעת [ההיא] [כל]
35МТרַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ
36МТמֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל שְׂפַת נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ SPמערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו 4Q31[עיר] אשר בנחל ועד הגלעד [לא] היתה
37МТרַ֛ק אֶל אֶ֥רֶץ בְּנֵי עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ SPרק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל היבק וערי ההר וכל אשר צונו יהוה אלהינו