Второзаконие, глава 3
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי SPונפנה ונעלה דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי
2МТוַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ אַל תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת כָּל עַמּ֖וֹ וְאֶת אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן SPויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון
3МТוַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת ע֥וֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת כָּל עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר ל֖וֹ שָׂרִֽיד SPויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכנו עד בלתי השאיר לו שריד
4МТוַנִּלְכֹּ֤ד אֶת כָּל עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן SPונלכדה את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל הארגב ממלכות עוג בבשן
5МТכָּל אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻר֛וֹת חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד SPכל אלה ערים בצרות חומה גבחה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד
6МТוַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כָּל עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף SPונחרימה אתם כאשר עשינו לסיחון מלך חשבון החרים כל עיר מתם הנשים והטף
7МТוְכָל הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזּ֥וֹנוּ לָֽנוּ SPוכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו
8МТוַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד הַ֥ר חֶרְמֽוֹן SPונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן ועד הר חרמון
10МТכֹּ֣ל עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל הַגִּלְעָד֙ וְכָל הַבָּשָׁ֔ן עַד סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן SPכל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן
11МТכִּ֣י רַק ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת אִֽישׁ SPכי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש
12МТוְאֶת הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר עַל נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֻֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי SPואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא מערער אשר על שפת נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי
14МТיָאִ֣יר בֶּן מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת כָּל חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל שְׁמ֤וֹ אֶת הַבָּשָׁן֙ חַוֹּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה SPויאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגב עד גבול הגישורי והמכעתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה
16МТוְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן הַגִּלְעָד֙ וְעַד נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן SPולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבול עד יבק הנחל גבול בני עמון 4Q31[גדי] [נתתי] מן הגלעד עד [נחל] [נחל] גבול בני עמון
17МТוְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה SPוהערבה והירדנה וגבול מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפסגה מזרחה 4Q31והערבה וה כנרת ועד המלח תחת אשדת הפסגה [מזרחה]
18МТוָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל בְּנֵי חָֽיִל SPואצוה אתכם בעת ההיא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל 4Q31ואצו אתכם [עת] [יהוה] אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלצים [אחיכם] בני ישראל כל בני חיל 4Q40אמור יהוה [אלוהיכמה] לרשתה ישראל כול [בני]
19МТרַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם SPרק טפכם ונשיכם ומקניכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם 4Q31רק [נשיכם] [טפכם] ומקנכם ידעתי [מקנה] רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם 4Q40נשיכמה [וטפכמה] [מקניכמה] ידעתי [אשר] נתתי [לכמה]
20МТעַ֠ד אֲשֶׁר יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם הֵ֔ם אֶת הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם SPעד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם ויירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם 4Q31אשר יניח יהוה ל וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה [אלהיכם] נתן להם [בעבר] ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם 4Q40עד אשר יניח יהוה אלוהיכמה לאחיכמה ככמה [המה] את [הארץ] אלוהכימה נותן להמה בעבר [הירדן] [שבתמה]
21МТוְאֶת יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה SPואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה 4Q31ואת יהושע צויתי בעת לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה [יהוה] [אלהיכם] לשני המלכים [האלה] כן יעשה יהוה לכל הממלכת אשר אתה 4Q40את יהושוע צויתי בעת ההיאה [לאמור] לשני המלכים האלה כן [יעשה] [שם]
22МТלֹ֖א תְִּירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם SPלא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם 4Q31לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם
23МТוָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר SPואתחננה אל יהוה בעת ההיא לאמר 4Q31ואתחנן [אל] [היא] לאמר
24МТאֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת גָּדְלְךָ֔ וְאֶת יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ SPאדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך 4Q31אדני יהוה אתה החלת להראת את ידך החזקה אשר מי אל בשמים [ובארץ] 4Q32יהוה אתה החלת להראות [את]
25МТאֶעְבְּרָה נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן SPאעבר נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון 4Q30[ארץ] [הטובה] [לבנון] 4Q31[אעברה] נא ואראה את הארץ הטבה אשר [בעבר] הזה והלבנון
26МТוַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ רַב לָ֔ךְ אַל תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה 4Q31ויתעבד יהוה בי למענכם ולא שמע [רב] לך אל תסף דבר אלי עוד [בדבר]
27МТעֲלֵ֣ה רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה SPעלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה 4Q31[עלה] על ראש הפסגה [שא] עיניך ים וצפנה תימנה ומזרחה [עיניך] כי לא תעבר את הירדן הזה
28МТוְצַ֥ו אֶת יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה SPוצוי את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה 4Q31[וצו] [את] יהושע וחזקהו הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את [ארץ]