2-я Царств, глава 5
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיָּבֹ֜אוּ כָּל שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ 4Q51[שבטי] [ישראל] [דויד] חברונה לאמור [הננו] [עצמך]
2МТגַּם אֶתְמ֣וֹל גַּם שִׁלְשׁ֗וֹם בִּהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה הָיִ֛יתָ הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖יא אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת עַמִּי֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל יִשְׂרָאֵֽל Кетивגם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה היית מוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל
6МТוַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹא תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם הֱסִֽירְךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה 4Q51ואנשיו לוא [תבוא] הנה כי [הסיתוך] [עורים] וה דויד [הנה]
7МТוַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד 4Q51וילכוד דויד את מצדת ציון היא [עיר]
8МТוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת הַפִּסְחִים֙ וְאֶת הַ֣עִוְרִ֔ים שְׂנֻאֵ֖י נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל הַבָּֽיִת Кетивויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית 4Q51[דויד] ביום ההוא כול [מכה] [יבוסי] יגע בצנור ואת [העורים] [הפסחים] שנאה נפש דויד כן יאמרו עור ופסח לוא
9МТוַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה 4Q51וישב דויד במצדה [ויקרא] לה עיר דויד ויבנה עיר המלוא וביתה
10МТוַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ 4Q51ילך דויד [גדל] ויהוה צבאות עמו
11МТוַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ בַ֖יִת לְדָוִֽד 4Q51וישלח [חירם] מלך צור דויד [ועצי] חרשי עץ וחרשי קיר [יבנו] בית
12МТוַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל
13МТוַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדּוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת 4Q51[דויד] עוד [פילגשים] ו [יולדו] לדויד עוד [בנים] ובנות
14МТוְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב וְנָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה 4Q51ואלה [שמעא] ושובב [שלומה]
16МТוֶאֱלִישָׁמָ֥ע וְאֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט
18МТוּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים
19МТוַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ אֶל פְּלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל דָּוִד֙ עֲלֵ֔ה כִּֽי נָתֹ֥ן אֶתֵּ֛ן אֶת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ 4Q51[פלשתיים] [האעלה] את ה
24МТוִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים Кетивויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים