2-я Царств, глава 21
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽים 4Q51[דויד] שלש [דויד] [את] את
3МТוַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶת נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה
4МТוַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין לָ֜נוּ כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם שָׁא֣וּל וְעִם בֵּית֔וֹ וְאֵֽין לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽה אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם Кетивויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם 4Q51[עם] [שאול] [להמית] מ
5МТוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל
6МТיֻתַּן לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן Кетивינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן
9МТוַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּ שְׁבַעְתָּ֖ם יָ֑חַד וְהֵ֨מָּה הֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים Кетивויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים יחד והמה המתו בימי קציר בראשנים תחלת קציר שערים
12МТוַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיִּקַּ֞ח אֶת עַצְמ֤וֹת שָׁאוּל֙ וְאֶת עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית שַׁ֗ן אֲשֶׁ֨ר תְּלָא֥וּם שָׁ֙מָּה֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ Кетивוילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע 4Q51בעלי [פלשתיים] [ביום]
15МТוַתְּהִי ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד
16МТוְיִשְׁבִּ֨י בְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת דָּוִֽד Кетивוישבו בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד 1Q7ומשקל הוא [חגור] ויאמר את 4Q51ילדי [רפה] חורה ויאמר
17МТוַיַּֽעֲזָר לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל 1Q7[ויעזר] לו אבשי בן [צרויה] [הפלשתי] ימיתהו אז [נשבעו] [אנשי] דויד [אמר] לא תצא [עוד] אתנו למלחמה ולא [תכבה] [ישראל]
18МТוַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי כֵ֔ן וַתְּהִי ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֗ה סִבְּכַי֙ הַחֻ֣שָׁתִ֔י אֶת סַ֕ף אֲשֶׁ֖ר בִּילִדֵ֥י הָרָפָֽה 1Q7ויהי אחרי אלים עם [פלשתים] [סבכי] אם החשתי את ילדי
19МТוַתְּהִי ע֧וֹד הַמִּלְחָמָ֛ה בְּג֖וֹב עִם פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֡ךְ אֶלְחָנָן֩ בֶּן יַעְרֵ֨י אֹרְגִ֜ים בֵּ֣ית הַלַּחְמִ֗י אֵ֚ת גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים
20МТוַתְּהִי ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י אִ֣ישׁ מָד֗וֹן וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה Кетивותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה
21МТוַיְחָרֵ֖ף אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֙הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן שִׁמְעָ֖ה אֲחִ֥י דָוִֽד Кетивויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי אחי דוד