2-я Царств, глава 16
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן 4Q51מעט לקראתו ו [חמורים] [חבושים] [צמוקים] ואיפת [נבל] יין
2МТוַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל צִיבָ֖א מָה אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב וְהַלֶּ֤חֶם וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר Кетивויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר
6МТוַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת דָּוִ֔ד וְאֶת כָּל עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל הָעָם֙ וְכָל הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ 4Q51[אבנים] ימינו [ומשמאלו]
7МТוְכֹֽה אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל
8МТהֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל דְּמֵ֣י בֵית שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֙כְתָּ֙ תַּחְתָּ֔יו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה Кетивהשיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה
10МТוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כֹּ֣ה יְקַלֵּ֗ל כִּ֤י יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן Кетивויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן
11МТוַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל אֲבִישַׁי֙ וְאֶל כָּל עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי עַתָּ֜ה בֶּן הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר ל֖וֹ יְהוָֽה 4Q51[הנה] בני [אשר] [יקלל] כי [אמר]
12МТאוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה בְּעֵינִ֑י וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה Кетивאולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה
13МТוַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר
17МТוַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא הָלַ֖כְתָּ אֶת רֵעֶֽךָ
18МТוַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל ל֥וֹ אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב Кетивויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב
21МТוַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ 4Q51[בוא] [אל] [בית] ושמע [כול] [נבאשתה] את
22МТוַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל יִשְׂרָאֵֽל 4Q51[לאבשלום] [יבוא] [אבשלום] לעיני כול [ישראל]
23МТוַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל־אִ֖ישׁ בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם Кетивועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם