2-я Царств, глава 2
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
5
МТוַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם אֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִם שָׁא֔וּל וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ
4Q51[אליהם] ברוכים [זה] על [אדניכם]
7
МТוְעַתָּ֣ה תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי חַ֔יִל כִּי מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַם אֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵית יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם
4Q51היו לבני חיל עליהם ל
8
МТוְאַבְנֵ֣ר בֶּן נֵ֔ר שַׂר צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת אִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם
4Q51שר הצבא [אשר] [יעברהו] [מחנים]
11
МТוַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים
4Q51[דויד] [מלך] [חדשים]
14
МТוַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִֽישַׂחֲק֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ
4Q51[יאמר] [אבנר] [לפנינו] [ויאמר] [יואב] [יקומו]
15
МТוַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י דָוִֽד
4Q51עשר לבני בנימין איש דויד
16
МТוַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן
4Q51ויחזיקו איש [יחדו] ויקרא [למקום]
23
МТוַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵאַחֲרָ֔יו וַיִּפָּל שָׁ֖ם וַיָּ֣מָת תַּחְתָּ֑יו וַיְהִ֡י כָּל הַבָּ֣א אֶֽל הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ
Кетивוימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו
25
МТוַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת
4Q51[אחרי] [אבנר] ו [אחת]
26
МТוַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּֽי מָרָ֥ה תִהְיֶ֖ה בָּאַחֲרוֹנָ֑ה וְעַד מָתַי֙ לֹֽא תֹאמַ֣ר לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם
4Q51ויקרא [אבנר] לוא ידעתה כי [לעם] לשוב [מאחרי]
27
МТוַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵֽהַבֹּ֙קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו
4Q51[דברת] כי אז מן
29
МТוְאַבְנֵ֣ר וַֽאֲנָשָׁ֗יו הָֽלְכוּ֙ בָּֽעֲרָבָ֔ה כֹּ֖ל הַלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיַּעַבְר֣וּ אֶת הַיַּרְדֵּ֗ן וַיֵּֽלְכוּ֙ כָּל הַבִּתְר֔וֹן וַיָּבֹ֖אוּ מַחֲנָֽיִם
4Q51[מחנימה]
30
МТוְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת כָּל הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָֽה עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂה אֵֽל
4Q51[ויואב] עבדי דויד [תשעה]
31
МТוְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ
4Q51בנימין מאנשי
32
МТוַיִּשְׂאוּ֙ אֶת עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כָל הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן
4Q51ויקברהו בקבר [אביו] [אשר] ב ואנשיו ויאור להם בחברון