2-я Царств, глава 13
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
3МТוּלְאַמְנ֣וֹן רֵ֗עַ וּשְׁמוֹ֙ יֽוֹנָדָ֔ב בֶּן שִׁמְעָ֖ה אֲחִ֣י דָוִ֑ד וְי֣וֹנָדָ֔ב אִ֥ישׁ חָכָ֖ם מְאֹֽד 4Q51[אמנון] רע [יהונתן] בן שמעיה
4МТוַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֣וּעַ אַ֠תָּה כָּ֣כָה דַּ֤ל בֶּן הַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר הֲל֖וֹא תַּגִּ֣יד לִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אַמְנ֔וֹן אֶת תָּמָ֗ר אֲח֛וֹת אַבְשָׁלֹ֥ם אָחִ֖י אֲנִ֥י אֹהֵֽב 4Q51[מדוע] ככה דל בן המלך את [תמר] אחות אבשלום אחי
13МТוַאֲנִ֗י אָ֤נָה אוֹלִיךְ֙ אֶת חֶרְפָּתִ֔י וְאַתָּ֗ה תִּהְיֶ֛ה כְּאַחַ֥ד הַנְּבָלִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּה֙ דַּבֶּר נָ֣א אֶל הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ
14МТוְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלָ֑הּ וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נָּה֙ וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ
15МТוַיִּשְׂנָאֶ֣הָ אַמְנ֗וֹן שִׂנְאָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד כִּ֣י גְדוֹלָ֗ה הַשִּׂנְאָה֙ אֲשֶׁ֣ר שְׂנֵאָ֔הּ מֵאַהֲבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֲהֵבָ֑הּ וַֽיֹּאמֶר לָ֥הּ אַמְנ֖וֹן ק֥וּמִי לֵֽכִי 4Q51[השנאה] [שנאה] מן [האהבה]
16МТוַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל אוֹדֹ֞ת הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את מֵאַחֶ֛רֶת אֲשֶׁר עָשִׂ֥יתָ עִמִּ֖י לְשַׁלְּחֵ֑נִי וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֥עַֽ לָֽהּ 4Q51תואמר [תמר] [אחי] [שלחני] ו
17МТוַיִּקְרָ֗א אֶֽת נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחוּ נָ֥א אֶת זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ
18МТוְעָלֶ֙יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ
20МТוַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֜יהָ אַבְשָׁל֣וֹם אָחִ֗יהָ הַאֲמִינ֣וֹן אָחִיךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַחֲרִ֙ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא אַל תָּשִׁ֥יתִי אֶת לִבֵּ֖ךְ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה בֵּ֖ית אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיהָ
21МТוְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד שָׁמַ֕ע אֵ֥ת כָּל הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר ל֖וֹ מְאֹֽד 4Q51שמע את [אהבו] כי [בכורו]
23МТוַֽיְהִי֙ לִשְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים וַיִּהְי֤וּ גֹֽזְזִים֙ לְאַבְשָׁל֔וֹם בְּבַ֥עַל חָצ֖וֹר אֲשֶׁ֣ר עִם אֶפְרָ֑יִם וַיִּקְרָ֥א אַבְשָׁל֖וֹם לְכָל בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ 4Q51[שנתים] [אבשלום] [בבעל] [חצור] אשר [עם] [יקרא] [אבשלום] [לבני]
24МТוַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה נָ֥א גֹזְזִ֖ים לְעַבְדֶּ֑ךָ יֵֽלֶךְ נָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וַעֲבָדָ֖יו עִם עַבְדֶּֽךָ 4Q51ויבוא [אבשלום] אל המלך ויואמר [גוזזים] לעבדך ילך [נא] [מלך] ועבדיו אל עבדך
25МТוַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל אַבְשָׁל֗וֹם אַל בְּנִי֙ אַל נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרָץ בּ֛וֹ וְלֹֽא אָבָ֥ה לָלֶ֖כֶת וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ 4Q51יאמר המלך נלך [כלנו] [לוא] נכביד עליך ויפצר בו ולוא [אבה]
26МТוַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם וָלֹ֕א יֵֽלֶךְ נָ֥א אִתָּ֖נוּ אַמְנ֣וֹן אָחִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֥מָּה יֵלֵ֖ךְ עִמָּֽךְ 4Q51[אבשלום] [ילך] [נא] אמנון אחי [יואמר] לו המלך
27МТוַיִּפְרָץ בּ֖וֹ אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשְׁלַ֤ח אִתּוֹ֙ אֶת אַמְנ֔וֹן וְאֵ֖ת כָּל בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ 4Q51[ישלח] את אמנון ואת [כול] בני המלך [מלך]
28МТוַיְצַו֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶת נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר רְא֣וּ נָ֠א כְּט֨וֹב לֵב אַמְנ֤וֹן בַּיַּ֙יִן֙ וְאָמַרְתִּ֣י אֲלֵיכֶ֔ם הַכּ֧וּ אֶת אַמְנ֛וֹן וַהֲמִתֶּ֥ם אֹת֖וֹ אַל תִּירָ֑אוּ הֲל֗וֹא כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ צִוִּ֣יתִי אֶתְכֶ֔ם חִזְק֖וּ וִהְי֥וּ לִבְנֵי חָֽיִל 4Q51[יצו] אבשלום את נעריו לאמור [ראו] [אמרתי] אליכם הכו את אמנון ומתתם [אתו] [חזקו] והיו לבני חיל
29МТוַֽיַּעֲשׂ֞וּ נַעֲרֵ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ לְאַמְנ֔וֹן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אַבְשָׁל֑וֹם וַיָּקֻ֣מוּ כָּל בְּנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וַֽיִּרְכְּב֛וּ אִ֥ישׁ עַל פִּרְדּ֖וֹ וַיָּנֻֽסוּ 4Q51ויעשו [נערי] [אבשלום] [כול] [מלך] [על] פרדו [וינוסו]
31МТוַיָּ֧קָם הַמֶּ֛לֶךְ וַיִּקְרַ֥ע אֶת בְּגָדָ֖יו וַיִּשְׁכַּ֣ב אָ֑רְצָה וְכָל עֲבָדָ֥יו נִצָּבִ֖ים קְרֻעֵ֥י בְגָדִֽים
32МТוַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב בֶּן שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת כָּל הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵ֑ת כִּֽי עַל פִּ֤י אַבְשָׁלוֹם֙ הָיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיּוֹם֙ עַנֹּת֔וֹ אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ 4Q51ויען הנערים כול בני [המלך] היה [ענתו] [את]
34МТוַיִּבְרַ֖ח אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת עֵינָ֔יו וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ אַחֲרָ֖יו בַּמּוֹרָ֑ד וַיָּבֹ֥א הַצֹּפֶ֜ה וַיַּגֵּ֖ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר אֲנָשִׁים֙ רָאִ֣יתִי יֹרְדִ֗ים מִדֶּ֣רֶךְ חֹרֹנַיִם מִצַּ֥ד הָהָֽר Кетивויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו במורד ויבא הצפה ויגד למלך ויאמר אנשים ראיתי ירדים מדרך חרנים מצד ההר
36МТוַיְהִ֣י כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֗ר וְהִנֵּ֤ה בְנֵֽי הַמֶּ֙לֶךְ֙ בָּ֔אוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וְגַם הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכָל עֲבָדָ֔יו בָּכ֕וּ בְּכִ֖י גָּד֥וֹל מְאֹֽד 4Q51כלותו [לדבר] עבדיו בכו בכי
37МТוְאַבְשָׁל֣וֹם בָּרַ֔ח וַיֵּ֛לֶךְ אֶל תַּלְמַ֥י בֶּן עַמִּיה֖וּד מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל בְּנ֖וֹ כָּל הַיָּמִֽים Кетивואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים 4Q51[אל] [תלמי] [מלך] גשור [בארץ] [חילם] הימים
39МТוַתְּכַל֙ דָּוִ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל אַבְשָׁל֑וֹם כִּֽי נִחַ֥ם עַל אַמְנ֖וֹן כִּֽי מֵֽת 4Q51[רוח] המלך [לצאת] [אבשלום] כי [נחם] [אל]