1-я Царств, глава 20
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
2МТוַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה לֹֽא יַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת אָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת Кетивויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו־ עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת
24МТוַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ אֶל הַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל Кетивויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול
26МТוְלֹֽא דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽי לֹ֥א טָהֽוֹר
27МТוַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם 4Q52ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום גם היום על השלחן
28МТוַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת שָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד בֵּ֥ית לָֽחֶם 4Q52ויען שאול את יונתן את שאול [ויאמר]
29МТוַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּֽה לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת אֶחָ֑י עַל כֵּ֣ן לֹא בָ֔א אֶל שֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ 4Q52למשפחה לנו בעיר ואני צוו לי אחי ועתה אם נא מצאתי המלך
30МТוַיִּֽחַר אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ 4Q52ויחר אף שאול ביונתן מאד ויאמר לו בן נערות המרדת
31МТכִּ֣י כָל הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן יִשַׁי֙ חַ֣י עַל הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן מָ֖וֶת הֽוּא 4Q52כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכן את ממלכתך ועתה
34МТוַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי אָ֑ף וְלֹא אָכַ֞ל בְּיוֹם הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו 4Q52ויפחז יונתן מעל השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם
35МТוַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ 4Q52יונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו
36МТוַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּא יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ 4Q52ויאמר לנער רוץ קח את ה העירה
37МТוַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה 4Q52ויבא הנער עד מקום החץ אשר ירה יונתן [ויקרא]
38МТוַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת הַ֣חִצִּ֔ים וַיָּבֹ֖א אֶל אֲדֹנָֽיו Кетивויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו 4Q51[חושה] [אל] [ילקט] נער 4Q52אחר עלמה מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יונתן [את]
39МТוְהַנַּ֖עַר לֹֽא יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת הַדָּבָֽר
40МТוַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת כֵּלָ֔יו אֶל הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר 4Q52ויתן יונתן את כליו על הנער אשר לו [ויאמר]