1-я Царств, глава 14
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
24МТוְאִֽישׁ יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁר יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּל הָעָ֖ם לָֽחֶם 4Q51[שאול] [הוא] ו ארור ה ערב [ונקמתי]
27МТוְיוֹנָתָ֣ן לֹֽא שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל פִּ֔יו וַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיו Кетивויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו
28МТוַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם 4Q51[איש] [אמר] [איש] אשר יאכל [לחם]
29МТוַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת הָאָ֑רֶץ רְאוּ נָא֙ כִּֽי אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה 4Q51ויאמר יהונתן עכור אבי את הארץ מעט הדבש הזה
30МТאַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽא רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים 4Q51אף אכל [העם] מצא רבה המכה [פלשתיים]
31МТוַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד
32МТוַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל הַשָּׁלָ֔ל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל הַדָּֽם Кетивויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
33МТוַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּֽלּוּ אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה
34МТוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹֽא תֶחֶטְא֥וּ לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כָל הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָד֛וֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ שָֽׁם 4Q51ויאמר שאול נפצו בעם [ואמרתם]
41МТוַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָמָּה לֹא עָנִיתָ אֶת עַבְדְּךָ הַיּוֹם אִם יֶשׁ בִּי אוֹ בְּיוֹנָתָן בְנִי הֶעָוֹן הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה אוּרִים וְאִם יֶשְׁנוֹ הֶעָוֹן הַזֶּה בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ
47МТוְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב בְּֽכָל אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב וּבִבְנֵי עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ 4Q51על [ישראל] כול איביו [במואב] ובמלך צובה ובפלשתיים ובכול אשר יפנה
48МТוַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ 4Q51עמלק ויצל את ישראל מיד [שסיו]
49МТוַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּי שׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל 4Q51[ויהיו] בני שאול יהונתן [ואיש] מלכישע ו מרוב ושם הקטנה מכל
50МТוְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל