Руфи, глава 2
Нажмите на слово — откроется его разбор: чтение, значение, номер Стронга и грамматическая форма. Номер стиха ведёт в подстрочный перевод; наведите на него мышь — стих покажется здесь же.
1МТוּֽלְנָעֳמִ֞י מוֹדַ֣ע לְאִישָׁ֗הּ אִ֚ישׁ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל מִמִּשְׁפַּ֖חַת אֱלִימֶ֑לֶךְ וּשְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז Кетивולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז
14МТוַיֹּאמֶר֩ לָ֨ה בֹ֜עַז לְעֵ֣ת הָאֹ֗כֶל גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙ וְאָכַ֣לְתְּ מִן הַלֶּ֔חֶם וְטָבַ֥לְתְּ פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ וַתֵּ֙שֶׁב֙ מִצַּ֣ד הַקּֽוֹצְרִ֔ים וַיִּצְבָּט לָ֣הּ קָלִ֔י וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר 2Q16מן הקצרים ויצבט לה קלי [ותאכל] [תשבע] [ותתר]
15МТוַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ 2Q16[תקם] [ללקט] ויצו בעז את נעריו גם תלקט ולא תכלימוה
16МТוְגַ֛ם שֹׁל תָּשֹׁ֥לּוּ לָ֖הּ מִן הַצְּבָתִ֑ים וַעֲזַבְתֶּ֥ם וְלִקְּטָ֖ה וְלֹ֥א תִגְעֲרוּ בָֽהּ 2Q16[תשלו] ועזבתם [ולקטה] לא
17МТוַתְּלַקֵּ֥ט בַּשָּׂדֶ֖ה עַד הָעָ֑רֶב וַתַּחְבֹּט֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר לִקֵּ֔טָה וַיְהִ֖י כְּאֵיפָ֥ה שְׂעֹרִֽים 2Q16[תלקט] בשדה עד הערב [ותחבט] [יהי] כאיפה שערים
18МТוַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר הוֹתִ֖רָה מִשָּׂבְעָֽהּ 2Q16ותשא ותבוא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן אשר הותרה בשבעה
19МТוַתֹּאמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר עָשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז 2Q16[ותאמר] לה [חמותה] לקטת היום אנה עשית ותגד את אשר עשתה שם [אשר] [עשיתי] עמו [היום]
20МТוַתֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת הַחַיִּ֖ים וְאֶת הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא 2Q16[תאמר] נעמי [לכלתה] ברוך הוא ל חסדו את החיים [ואת] ה קרוב לנו האיש [הוא]
21МТוַתֹּ֖אמֶר ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֑ה גַּ֣ם כִּי אָמַ֣ר אֵלַ֗י עִם הַנְּעָרִ֤ים אֲשֶׁר לִי֙ תִּדְבָּקִ֔ין עַ֣ד אִם כִּלּ֔וּ אֵ֥ת כָּל הַקָּצִ֖יר אֲשֶׁר לִֽי 2Q16[מואביה] גם כי אמר לי עם הנערים [אם] כלו את כל [הקציר]
22МТוַתֹּ֥אמֶר נָעֳמִ֖י אֶל ר֣וּת כַּלָּתָ֑הּ ט֣וֹב בִּתִּ֗י כִּ֤י תֵֽצְאִי֙ עִם נַ֣עֲרוֹתָ֔יו וְלֹ֥א יִפְגְּעוּ בָ֖ךְ בְּשָׂדֶ֥ה אַחֵֽר 2Q16[אל] רות [כלתה] נערותו ולא בך [בשדה]
23МТוַתִּדְבַּ֞ק בְּנַעֲר֥וֹת בֹּ֙עַז֙ לְלַקֵּ֔ט עַד כְּל֥וֹת קְצִֽיר הַשְּׂעֹרִ֖ים וּקְצִ֣יר הַֽחִטִּ֑ים וַתֵּ֖שֶׁב אֶת חֲמוֹתָֽהּ 2Q16[תדבק] בנערות בעז ללקוט עד [כלות] [שערים] [וקציר] החטים [ותשב]